החברה הישראלית חלוקה בשאלה כיצד לתת עדיפות לשתי מטרות המלחמה העיקריות של המדינה - השמדת חמאס ושחרור 130 בני ערובה, כולל למעלה מ-30 בני ערובה הרוגים, שנחטפו לפני כמעט חצי שנה. בעוד שישראל שואפת לאחדות בזמן המלחמה, רבים רואים את המטרות כרגע כבלתי ניתנות לגישור, שכן רוב בני הערובה - החבויים עמוק במנהרות - אינם ניתנים לשחרור בכוח וחמאס דורש מישראל לאפשר לקבוצה המיליטנטית לשרוד כדי לשחררם. "שתי המטרות מתנגשות זו בזו, ושתיהן לא יכולות לקרות", אמר מיטשל ברק, אנליסט פוליטי ב-Keevoon Global Research בירושלים. "אין צד שישמח כאן". הפילוגים גברו ככל שישראל מנהלת משא ומתן עם חמאס, דרך ארה"ב, מצרים וקטאר, על הפסקת אש שעלולה להימשך שישה שבועות ולראות את שחרורם של 40 בני ערובה ישראלים. בני ערובה אלו יהיו נשים, כולל חיילות, ילדים, קשישים וחולים. חמאס דורש מישראל לשחרר אלפי אסירים פלסטינים, חלקם נתפסים כטרוריסטים קטלניים בישראל. חמאס גם רוצה שישראל תסכים לוויתורים שיוכלו לשמר את שליטת הארגון בעזה גם לאחר שארגון הטרור שיועד על ידי ארה"ב תכנן והוציא לפועל את הפיגוע החמור ביותר בתולדות ישראל. ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר שההחלטה בין שחרור בני ערובה לבין ניצחון על חמאס אינה בחירה בינארית אלא חלק מאותה מטרה - ניצחון במלחמה. אבל השחלת המחט בין שני המחנות היא גם עניין של הישרדות פוליטית וגם משימה כמעט בלתי אפשרית, אומרים אנליסטים. בצד אחד נמצאים ישראלים מרכזיים ושמאלנים ורוב משפחות החטופים, שהפכו לכוח פוליטי מאז תחילת המלחמה ומוכנים לשלם מחיר יקר על חירותם. הם טוענים שלמדינה יש חובה מוסרית בסיסית כלפי בני הערובה, שאם תופר, תערער את תחושת הביטחון של האזרחים בעתיד הנראה לעין. הם גם טוענים כי ניתן להילחם בחמאס בעתיד, אך בני הערובה עלולים למות בהווה. אבל האגף הימני של…
קרא עוד