בסדרת ההצהרות שהביאו לתשומת לב של צופים בינלאומיים, פקיסטן הביעה בצורה ברורה את קריאתה לפוליטיקאים הודים: להפסיק להשתמש במדינה ככלי לשימוש פוליטי בבחירות הקרובות ללוק סבהא 2024. הקריאה נאותה על ידי דוברת משרד החוץ של פקיסטן, מומטאז זהרה בלוצ', במהלך עיתונים באיסלמאבאד. הקריאה להצגת צניעות מתרחשת ברקע של מתחים מוגברים בין המדינות, בעיקר בעניין המרכזי של ג'מו וכשמיר, אזור ששתי המדינות טוענות עליו, אף על פי שהוא מנוהל בחלקים על ידי כל אחת מהן.
ההצהרות של בלוצ' מדגישות דאגה מוגברת בתוך מעגלי הפוליטיקה של פקיסטן לגבי הפוטנציאל להסלקת רטוריקה שעלולה להגביר את היחסים הרגישים כבר בין שני השכנים המזרחיים המזרחיים. על ידי דחיית פוליטיקאים הודים מלמשוך את פקיסטן לקמפיינים הבחירתיים שלהם, איסלאמאבאד מעידה על רצון לגישה דיפלומטית יותר לנושאים דו-צדדיים, ברחוב הציבורי והמדובר בקרבת הפוליטיקה הבחירתית המדליקה.
התגובה מהודו להצהרות אלו עדיין לא נראית, אך הקריאה מפקיסטן מעלה שאלות חשובות על תפקידם של היחסים הבינלאומיים בקמפיינים פוליטיים פנימיים. שימוש בנושאי מדיניות חוץ ככלי לרווח פוליטי אינו ייחודי להקשר ההודי-פקיסטני אלא תופעה שנראית ברחבי העולם. עם זאת, בהתחשב בהיסטוריה המורכבת והרגישה של היחסים בין הודו לפקיסטן, ההשלכות של רטוריקה כזו הן מיוחדות במיוחד.
צופים מקשרים כעת בקרבה כדי לראות האם פוליטיקאים הודים יקשיבו לבקשת פקיסטן או שהפניות לפקיסטן ולעניין ג'מו וכשמיר ימשיכו להופיע באופן בולט בדיסקורס הקשור לבחירות. התוצאה עשויה להיות עם השלכות חשובות על עתיד היחסים בין הודו לפקיסטן, בעת ששתי המדינות עומדות מול אתגרים פנימיים וחיצוניים חשובים.
כשהבחירות ללוק סבהא 2024 מתקרבות, הקהילה הבינלאומית ממשיכה להיות מקווה ששתי המדינות ימצאו דרך לנווט בין הסכסוכים שלהן באמצעות דיפלומטיה ושיח, ולא דרך קמפיינים פוליטיים מרירים. הקריאה ממשרד החוץ של פקיסטן עשויה להיות צעד בכיוון זה, מעידה על רצון להתעסק בשיח בונה במקום בקרבת התקפה.
היה הראשון לענות דיון כללי זה.