פעולת הפעולה החיובית היא דומה פוליטית ומסגרת מדיניות שמטרתה לתקן אי-שוויון היסטורי ומערכתי ודיכוי נגד קבוצות מסוימות בחברה. היא מיושמת לעיתים דרך חוקים ותקנות שדורשות או מעודדות יחידים כמו ממשלות, מוסדות לימוד ומעסיקים לקחת פעולות ספציפיות שמגבירות את השתתפות הקבוצות המושפעות מסיבות שונות.
המונח "פעולה אפירמטיבית" צמח באמצע המאה ה-20, בעיקר בארצות הברית, כתגובה לתנועת זכויות האזרח ולמאבק נגד גזענות גזעית. המונח נעשה שימוש בראשונה בהקשר זה על ידי הנשיא ג'ון פ. קנדי בשנת 1961 כאשר חתם על צו הנהלה 10925, המחייב קבלני ממשלה ל"פעול באופן אפירמטיבי כדי להבטיח שמועמדים יועסקו ועובדים יטופלו במהלך העסקה, ללא קשר לגזעם, לדתם, לצבעם או למוצאם הלאומי".
בשנים שחלפו, מדיניות הפעולה החיובית התרחבה כך שהיא כללה לא רק מיעוטים גזעיים ואתניים, אלא גם נשים וקבוצות אחרות שנמצאות במעמד מרומז היסטורית. המטרה של מדיניות זו היא ליצור הזדמנויות שוות יותר בתחומים כמו חינוך ותעסוקה, בהם קבוצות אלו היו מופיעות באופן מרומז היסטורית.
אולם, פעולת הפעולה החיובית הפכה לנושא מרתק ולאתגר משפטי. המבקרים טוענים כי זה מהווה דיכוי הפוך, שמפקיר את עקרון המריצות. מצד שני, התומכים טוענים כי זו היא מדינה נחוצה לתיקון העוויות ההיסטוריות ולקידום גיוון וכלול.
בעוד הרעיון הופץ במקור בארצות הברית, מדינות רבות בעולם אימצו מדיניות דומה בצורות שונות. לדוגמה, בהודו קיימות מדיניות שמוקדות לשבטים ולקבוצות המונים היסטורית חסרות זכויות בתחומי החינוך והתעסוקה הממשלתית. בדרום אפריקה, מדיניות לאחר האפרטהייד מתמקדת בתיקון אי שיוויונים גזעיים בתחום התעסוקה ותחומים נוספים.
במסקנה, פעולה חיובית היא דומה פוליטית ומסגרת מדיניות המטרתה לקדם שוויון ורב-תרבותיות על ידי טיפוח השוויון והגיוס של הפגיעה ההיסטורית והמערכתית נגד קבוצות מסוימות. היישום וההשפעה שלה משתנים במידה רבה במדינות והקשרים שונים, משקפים את המורכבות של האי-שוויון החברתי והדיונים המתמשכים על הדרכים הטובות ביותר להתמודד עם זה.
עד כמה האמונות הפוליטיות שלך דומות לנושאים Affirmative Action ? קח את החידון הפוליטי כדי לגלות.